החלטה בתיק ת"א 4869-01-13

1.         בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקש ביום 20.2.13, בהעדר הגנה.

המדובר בתובענה לפינוי ותובענה כספית, כאשר העובדות המתוארות בכתב התביעה בתמצית הינן כדלקמן.

המבקש התגורר עם הוריו המנוחים בשתי דירות עמידר צמודות אשר הושכרו להורי המבקש טרם פטירתם, כל דירה בגודל 56 מ"ר. לאחר פטירת הורי התובע ומשנבחן עניינו ע"י הוועדה להקניית זכויות חוזיות במשיבה, החליטה הוועדה לאשר למבקש המשך מגורים בדירה אחת מהשתיים, בתנאי שישיב את הדירה הנוספת לעמידר.

המבקש ערער על החלטה זו בפני וועדה עליונה של משרד הבינוי והשיכון, אשר החליטה "לדחות הבקשה לקבלת הדירה הסמוכה. הנך זכאי לקבלת דירה אחת לפי כללי דייר ממשיך ובתנאי החזרת הדירה הסמוכה הנחוצה לאכלוס משפחות בנות 5-6 נפשות. בישוב 14 משפחות זכאיות ממתינות. אי פינוי מונע אכלוס. הועדה לא מצאה מקום לחריגה מהכללים להעדיפך כיחיד לדירת 6 חדרים על פני זכאים לדיור ציבורי".

            החלטות הוועדות צורפו לכתב התביעה.

לאחר דחיית הערר ובאופן חריג, הוצעה למבקש דירה חלופית העולה בגודלה ובאיכותה על הדירות נשוא התובענה, אולם המבקש לא הגיע לסיור שתואם עימו בדירה והניסיונות ליצור איתו קשר כשלו.

בנסיבות אלה, עותרת המשיבה בכתב התביעה לפינויו של המבקש מאחת מן הדירות, כמתחייב מהחלטות הועדות, ולחיובו בדמי שכירות ראויים בגובה 733.61 ש"ח לחודש, בגין שהותו בדירות מאז פטירת אביו.

2.         ביום 18.2.13 עתרה המשיבה בבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המבקש, לה צירפה אישור מסירה ותצהיר המוסר לפיהם נמסרו כתב התביעה וההזמנה לדין למבקש ביום 11.1.13 ע"י שליח המשיבה, אולם המבקש סירב לחתום על אישור המסירה.

            על יסוד האמור, ניתן כנגד המבקש ביום 20.2.13 פסק דין בהעדר הגנה.

ביום 3.6.13 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין בטענה כי לא קיבל את כתב התביעה מעולם ולא ידע על קיומו של ההליך. באשר לקיומו של אישור מסירה ותצהיר המוסר לפיהם סירב המבקש לחתום על אישור המסירה, טען המבקש בבקשתו כי לא היו דברים מעולם.

לגופו של עניין טוען המבקש לזכויות בשתי הדירות, מכח הסכם שכירות שנכרת עימו, וכן לזכות רכישה של שתי הדירות (המהוות לטענתו דירה אחת עפ"י דו"ח מהנדס המשיבה), זכות שטורפדה ע"י המשיבה ואשר בגינה הגיש לאחרונה עתירה מנהלית.

באשר לחיובו בדמי שכירות טוען המבקש כי אלה שולמו על ידו מיום חתימת הסכם השכירות וכי הוא כופר בטענה לקיומו של חוב.

3.         המשיבה נתנה תגובתה לבקשה ובמסגרתה הבהירה כי אין כל יסוד לטענת המבקש כי לא קיבל את כתב התביעה (טענות המנוגדות לאישור המסירה ולתצהיר המוסר), זאת לנוכח העובדה כי ביום 12.2.13, לאחר הגשת התביעה וטרם מתן פסק הדין, פנה המבקש במכתב לב"כ המשיבה, בו הוא מפרט את מספר תיק בית המשפט נשוא תובענה זו, מציין בנדון "תביעה נגד אהרון אזולאי... תיק מס' 48690113", וכותב בגוף המכתב:

"חברת עמידר הגישה אליכם תביעה נגדי אשר נמצאת אצלכם מינואר 2013 בעבור החזרת דירה אחת מתוך שתיים.

לאחר שיחתי עם מנהלת עמידר בקרית גת, הגב' מרים ממן, הגענו להחלטה והבנה כי אני מחזיר דירה אחת, אך יקח לי חודש + להעביר ולסדר מאחר ואני עובד במרבית שעות היום...

מבקש שתחזרו אליי בכדי שנוכל לסגור את הנושא המדובר, ובכך למנוע הגעה לבית משפט.

אני בתהליך העברת הדירה - אך צריך מס' ימים לסיים את השיפוצים."

(עותק המכתב מצורף לתגובת המשיבה)

מכאן, טוענת המשיבה, כי המבקש וודאי ידע על קיומו של ההליך, וזאת מאחר ואמנם קיבל את המסירה כאמור באישור המסירה ובתצהיר המוסר.